חשיבות התה הירוק למניעה וטיפול בסוכרת

סוכרת היא מחלה כרונית בה קיימת בעיה במטבוליזם הגלוקוז בגוף. הבעיה בסוכרת קשורה בהורמון האינסולין: הגוף חדל ליצר אותו או שלא מצליח לנצלו בצורה יעילה להכנסת הגלוקוז לתאים. מחלת הסוכרת עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי בריאותיות שונות, המתפתחות על רקע הפגיעה במטבוליזם הגלוקוז. מכאן שישנה חשיבות רבה במניעת התפתחות מחלת הסוכרת ואף בשיפור הטיפול הניתן במהלך המחלה, במטרה למנוע התפתחות של בעיות בריאותיות נלוות.

לשתיה קבועה של תה ירוק יש השפעה מיטיבה לחולי סוכרת

לפי נתונים שפרסם לפני כשנה איגוד הדיאטנים האמריקאי (ADA), בשנת 2012, שכיחות מחלת הסוכרת בארה"ב הייתה 29 מיליון אנשים (כמעט 10% מכלל האוכלוסייה בארה"ב!). מדי שנה מצטרפים כ- 1.7 מיליון חולים חדשים המאובחנים עם סוכרת בארה"ב. מדובר בכמות גדולה מאד של אנשים החולים בסוכרת, גם כאן אצלנו בארץ, והצפי לשנים הבאות אינו מעיד על שיפור במימדי המחלה.

כאשר מדברים על מחלת הסוכרת, חשוב לעשות אבחנה בין שני סוגים (TYPES) שונים:

1. סוכרת מסוג 1- סוכרת התלויה באינסולין. סוג זה של סוכרת מוכר גם כ"סוכרת נעורים" למרות שיכולה להתפתח בכל שלב של החיים.

2. סוכרת מסוג 2- סוכרת שאיננה תלויה באינסולין. סוכרת זו נוטה להתפתח בגילאים היותר מבוגרים, למרות שגם בקרב ילדים ונוער יש היום עדויות להופעת המחלה. בחלק גדול מהמקרים, קיים קשר בין התפתחות הסוכרת מסוג זה, לבין עודף משקל, השמנה ובמיוחד השמנה ביטנית.

בשנת 2015 התפרסם מאמר סקירה ספרותית (REVIEW) במגזין הרפואי Current medicinal chemistry, שבחן את הקשר בין צריכת מזונות/משקאות טבעיים העשירים בפוליפנולים לבין מחלת הסוכרת. על סמך מחקרים רבים שנאספו במסגרת המאמר, הגיעו החוקרים למסקנה כי מזונות עשירים בפוליפנולים עשויים לספק מענה טיפולי ייחודי בתחום הטיפול ומניעת מחלת הסוכרת. התה הירוק הינו אחד המזונות/משקאות שהוזכרו כבעל השפעה מיטיבה מובהקת בהקשר למחלת הסוכרת. התחום בו לפוליפנולים מן המזון/שתייה ישנה השפעה בהקשר לסוכרת, הוא על ידי שיפור מטבוליזם הפחמימות בגוף במגוון מנגנונים:

• שחזור תאי בטא בלבלב מבחינה מבנית ופיזיולוגית

• הגברת שחרור ופעילות האינסולין

• עליה בניצול הגלוקוז על ידי התאים

6 היתרונות של התה הירוק במניעה ויטפול בסוכרת

1. תאי בטא בלבלב- בסוכרת מסוג 1, ישנה פגיעה בתאי בטא בלבלב המייצרים את הורמון האינסולין. פגיעה זו מפסיקה את ייצור האינסולין בגוף ומובילה לעליה חדה ברמות הגלוקוז בדם. מחקר שהתפרסם בשנת 2009 במגזין הרפואי Archives of internal medicine הראה כי לתה הירוק יש יכולת לשחזר ולחדש את תאי בטא בלבלב ובכך למנוע פגיעה בתאים אלו ואת התפתחות מחלות הסוכרת מסוג 1. המחקר מדבר באופן ספציפי על החומר הפעיל בתה הירוק Epigallocatechin gallate (ECGC), שהינו נוגד חמצון חזק המשפיע על תאי הלבלב ועשוי לסייע בדחיית הופעת מחלת הסוכרת מסוג 1.

2. הורדת רמת הסטרס החמצוני בגוף- בנוסף ל- Epigallocatechin gallate (ECGC), קיימים בתה הירוק פוליפנולים נוספים בעלי חשיבות גבוהה לבריאות הגוף. מדובר בקבוצה של מספר חומרים בעלי יכולת נוגדת חמצון חזקה במיוחד, המסייעים בהורדת רמת הסטרס החמצוני בגוף. ירידה זו ברמת הסטרס החמצוני עשויה לסייע בהענות (tolerance) תאי הגוף לכניסה יעילה יותר של גלוקוז.

3. קפאין במינון נמוך ונכון- הקפאין הנמצא במינון נמוך בתה הירוק, עשוי לסייע בצורה סינרגיסטית ביחד עם הפוליפנולים שבתה הירוק, באמצעות שינוי רגישות התאים לאינסולין.

4. שיפור מטבוליזים הפחמימות והשומנים בגוף- לקטוצ'ינים (catechins ) הנמצאים בתה הירוק יש השפעה מיטיבה על איזון הפרעות במטבוליזים הפחמימות והשומנים בדם (טריגליצרידים). הפרעות אלו מופיעות פעמים רבות בעת מחלת הסוכרת מסוג 2. הקטצ'ינים מעכבים גם שינויים ברמות אנזימי העיכול, שעלולים להתרחש עקב הירידה ביצור הגלוקוז מפחמימות במצבי סוכרת. שינוי זה יכול לסייע בהפחתת רמות הגלוקוז בדם ומסייע בכך לשליטה טובה יותר ברמות הגלוקוז לאורך זמן.

5. ירידה במשקל והפחתת השמנה בטנית - אחד הגורמים העלולים לעודד התפתחות סוכרת מסוג 2, הוא מצב של עודף משקל, השמנה ובמיוחד השמנה בטנית. מחקרים לאורך השנים הוכיחו כי שילוב קבוע של שתיית תה ירוק כחלק בלתי נפרד מתהליך הדיאטה, מסייע ומעודד את תהליך הירידה במשקל. מחקר שהתפרסם בשנת 2009 במגזין הרפואי The Journal of nutrition בדק את השפעת התה הירוק על ירידה כללית במשקל ובאופן ספציפי על הירידה בשומן הבטני. תוצאות המחקר הראו כי אנשים ששתו תה ירוק במשך 12 שבועות בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית, ירדו טוב יותר בכמות השומן הכללית בגוף ואף ספציפית ברקמת השומן הבטני.

6. רטינופתיה- רטינופתיה היא מחלה של רשתית העין הנחשבת לאחד הסיבוכים הנפוצים בהקשר לסוכרת. מחקר שהתפרסם בשנת 2012 במגזין המדעי Ophthalmic research, הוכיח את הקשר בין שתיה קבועה של תה ירוק והפחתת הסיכון לרטינופתיה. המנגנון עליו מדבר המאמר הינו שהתה הירוק, בשל התכולה הגבוהה של הפוליפנולים, החומרים נוגדי החמצון, מפחית את מצב ההיפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז בדם) הגורמת להיווצרות עקה חמצונית ומעודדת את התפתחות הרטינופתיה. הפחתה זו ברמות ההיפרגליקמיה בשילוב עם הירידה בעקה החמצונית בגוף שמספקים הפוליפנולים בתה הירוק, עשויה להפחית את הסיכון לרטינופתיה או/ו לדחות את התפתחותה.