כל הזמן משנים לנו את המלצות התזונה?! צוות הדיאטנים מסביר מה נכון

עודכן ב: 17 במאי 2019


אמרו לנו שקפה מסוכן לבריאות, עכשו המחקרים מראים שהוא דווקא טוב לתוחלת החיים. ביצים פעם היו "האויב הגדול" וכיום הן חשובות לבריאות. גם הסויה עברה תהפוכות רבות עם השנים ומה לגבי שמן כמות השומן בתזונה? הוא טוב או רע? איך אפשר לגבש דעה ותפריט בריא כאשר יש תחושה שכל הזמן יש תהפוכות בעולם תזונה?



המלצות התזונה מתעדכנות לפי מחקרים וחשוב להתעדכן

תחום התזונה כל הזמן מתעדכן ומשתנה. ההנחיות לתזונה בריאה שהיו נכונות לפני 20 שנה השתנו ואף בחלק מהמקרים התגלו כלא מתאימות. בתקופה האחרונה, ישנה תחושה כי חלים הרבים חידושים/שינויים בעולם התזונה ולא תמיד ברור מה נכון ולפי איזו המלצה צריך לנהוג. השינויים בהמלצות אף יוצרים לפעמים תחושה שכל שני וחמישי יוצא מחקר חדש שפוסל את מה שידענו קודם. נוסיף לזה את כמות האינפורמציה הרבה שנמצאת באינטרנט ובמדיה החברתית ואנו יוצאים מבולבלים לגמרי. מה עושים? אל מי פונים?


תחום התזונה הינו חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה. הידע נצבר ומתעדכן לארוך שנים ואך טבעי שעם הזמן מתפרסמים עדכונים והמלצות תזונתיות בהתאם להתקדמות המדע. לא תמיד פשוט לעקוב אחרי המידע הרב שלפעמים אף סותר את מה שידענו בעבר. לכן חושב לפנות לאנשי המקצוע דיאטנים/יות קליניים המחויבים להתעדכן ולתת מענה לשאלות אלו. דיאטן קליני הוא מי שלמד תואר ראשון בתזונה (B.Sc) וקבל רישיון של משרד הבריאות לאחר סיום סטאז' בבית חולים ובמרפאות בקהילה. חשוב לציין כי כיום אף נדרש מבחן רשמי של משרד הבריאות כדי להיות זכאים לתעודת הרישיון הקליני.


כדי לברר ולהבין איך מתמודדים אנשי המקצועי עם סוגית השינויים בהמלצות התזונה לאורך השנים, פניתי ל-5 דיאטנים/יות קליניים הנמצאים בתחום התזונה בארץ מעל 15 שנים. כל אחד מהם מתמחה ומוביל תחום תזונה שונה: סוכרת, הפרעות אכילה, תזונת ספורט, מידענות, ותזונת ילדים. את כולם שאלתי 4 שאלות זהות. התשובות שלהם לפניכם בכתבה הבאה.


הכירו את צוות הדיאטנים הקליניים:


גיא שלמון- דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני ופיזיולוג. מרצה בסגל ההוראה של החוג למדעי התזונה המכללה האקדמית תל חי

יעל חן רביע- דיאטנית ילדים ,מומחית בטיפול בהשמנת ילדים ואכילה בררנית, מפתחת 'מילון התיאבון' -ערכה לילדים לאכילה מתוך תחושות רעב ושובע'

ד"ר מיכל גילאון קרן- דיאטנית קלינית ביחידה לתזונה והמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים, ומרצה בפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים.

טל קמינסקי רוזנברג- דיאטנית ומידענית. בעלת הבלוג "לא מחפשת. מוצאת", מנהלת את קבוצת הפייסבוק המקצועית "דיאטניות דיאטנים".

נדיה גרונשטיין כהן- דיאטנית קלינית מומחית להשמנה והפרעות אכילה, בעלת מרכז "שיווי משקל".



השאלות:


1) מה היית מגדיר/ה כ"שינויי התזונתי הגדול ביותר" שהוכח מאז סיום התואר שלך בתזונה ועד היום?


גיא שלמון- קשה לי לשים את האצבע על נושא אחד, שכן נושאים רבים השתנו מאז תקופת הלימודים שלי ועד היום. הגישה של דיאטנים לתוספי תזונה שעברה שינוי מדחייה מוחלטת לפתיחות ושיקול מתי כן להוסיף, המלצות הקשורות בצריכת חלבון, המלצות בתזונת ספורט סביב אימונים ועוד רבים אחרים שהתשתנו מאז בעקבות החקר המדעי.


יעל חן רביע- אני יכולה לחשוב על שינויים בהנחיות עם השנים בהתאם למחקרים חדשים. לדוגמא, בעבר, ולמשך שנים ארוכות, ההנחיות לגבי צריכת סויה בילדים היו להגביל את תזונת הילדים בצריכת סויה ומוצריה (כ-3 מנות בשבוע).הסיבה הייתה קיומם של פיטו-אסטרוגנים הקיימים באופן טבעי בסויה ודומים להורמון האסטרוגן הנשי. בשנת 2017 פורסם ניר עמדה מטעם עמותת הדיאטנים בישראל- עתיד ומשרד הבריאות שבחן מחקרים בנושא והמסקנה העולה מסקירת המחקרים היא שצריכת סויה ומוצריה בצורת עיבוד מינימלית וכחלק מתזונה מגוונת , בטוחה בכל שלבי החיים .


ד"ר מיכל גילאון קרן- השינוי המשמעותי ביותר לדעתי הוא ההתייחסות לשומן ולכולסטרול בתזונה. בלימודים לתואר הראשון למדנו את הגישה שהיתה מקובלת באותה התקופה, הדיאטה הקלאסית דלת השומן, בה צריך להקפיד שכמות השומן היומית לא תעלה על 30% מסך הקלוריות שאוכלים ביום עם הגבלה של כולסטרול לעד 200-300 מ"ג ביום. הדיאטה הזאת היתה מומלצת גם לצורך ירידה במשקל וגם לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול, מחלות לב וסוכרת.

הכמות הזאת קטנה מאוד (בתפריט של 1500 קלוריות אפשר לאכול עד 50 גרם שומן מכל המזונות במשך היום) וכמעט בלתי ניתנת להשגה. אפשר לעמוד בדיאטה כזאת רק אם אוכלים מוצרי חלב דלי שומן, חצי ביצה קשה וחזה עוף בתנור או טונה במים, בלי אגוזים, טחינה, אבוקדו וכד'.

כשהמשכתי ללמוד וכתבתי את הצעת המחקר של הדוקטורט שלי (לפני כ-15 שנים) נחשפתי ללא מעט מחקרים שהראו שכמעט אין קשר בין רמות הכולסטרול במזון לרמות הכולסטרול בדם ושלא כל השומנים שווים – יש שמנים שדווקא יכולים להועיל לבריאות, במיוחד שומן חד בלתי רווי (שמן זית, אבוקדו, טחינה) ואין צורך להגביל את הצריכה שלהם באופן כל כך חמור. במשך השנים פורסמו המלצות תזונתיות שונות ברוח הזאת במספר מדינות בעולם, כולל ההמלצות הישראליות למניעת מחלות קרדיווסקולריות, שהייתי שותפה לכתיבתן. לפני כ-3 שנים עודכנו גם ההמלצות האמריקאיות בהתאם, הוסרה ההגבלה של צריכת כולסטרול, ותזונה שמכילה יותר שומן מהצומח, כמו התזונה הים-תיכונית, נחשבת כבריאה ומומלצת.


נדיה גרונשטיין כהן - המקצוע מאד דינמי. בזמן שאני למדתי הייתה התייחסות מאד קטנה וזניחה להפרעות אכילה. זו הייתה הפרעה שכמעט לא הכירו. ולא רק שלא הכירו, לא הבינו את חשיבות התפקיד של הדיאטנית בצוות מטפל בהפרעות אכילה, והמקום של הדיאטנית גם במחלקות האשפוזיות להפרעות אכילה היה כמעט לא מורגש. הפרעת אכילה הוגדרה כהפרעה של נערות מגיל 14 או 16. היום לצערי, הגילאים של התפתחות ההפרעה מתחילים הרבה יותר מוקדם. אפשר לראות הפרעות אכילה מינקות ועד גיל 80+. ההפרעה לא בלעדית לנשים או נערות. יש למחלה ביטויים חדשים שקשורים גם לספורט, "בריאותנות" ועוד. הסימפטומים לאבחון המחלה השתנו כמו גם המטרות לייצוב משקל השתנו. לדוגמא, קריטריון למשקל שנחשב תקין בעבר, היום ידוע שהוא נמוך מדי לבריאות ולהחלמה מהפרעת אכילה. היום ברור שבלי טיפול של דיאטנית מומחית בתחום הפרעות אכילה, בשילוב עם אנשי מקצוע אחרים אין החלמה .


טל קמינסקי רוזנברג- אני חושבת שהשינוי התזונתי המשמעותי שחל מאז תקופת הלימודים לעומת היום הוא השינוי ביחס לצריכת השומן המומלצת בתזונה. אם בזמנו היה מדובר על צריכה של עד 30% שומן בסה"כ, וכל הזמן חיפשנו מוצרים ומזונות עם כמה שפחות שומן, כיום ידועים המחקרים על תזונה ים תיכונית, שבה צורכים גם 40% שומן, בעיקר חד בלתי רווי ממקור שמן זית. זאת במקביל להבנה שתפריט עתיר פחמימות, גם אם הוא דל שומן, יכול להיות בעייתי. בנוסף אפשר לציין גם את ההבנה שהמלצות התזונה הן למעשה אישיות, בשל השוני בנתונים הגנטיים ובהרכב המיקרוביום מאדם לאדם.



2. על סמך הניסיון ועדכונים בתחום התזונה, מה השתנה בגישה ובדרך שבה את/ה מייעץ לאנשים מתחילת דרכך לעומת היום?


גיא שלמון- בעקבות השינויים הללו הפכתי להיות יותר ביקורתי! איני מקבל כל דבר כמובן מאליו גם כאשר הוא נתמך במחקר מדעי. אני נזהר במתן המלצות ובטרם אני מצהיר בביטחון על המלצה תזונתית אני בודק שהיא מקבלת תוקף במספר רב של מחקרים ולא על סמך מחקר בודד.