מדוע הברזל חשוב בספורט? איך מאתרים חסר של ברזל ומה ההשפעה על הספורט? מדוע ספורטאים צעירים בסיכון? כל המידע החשוב על התופעה בקרב ספורטאים צעירים בסדרת הכתבות הבאה.
לא פעם קורה שהספורטאי סובל מחוסר בברזל ובדיקות הדם השגרתיות לא מראות מחסור בברזל. אחת הסיבות היא הצורך המוגבר של הגוף בברזל בגיל ההתבגרות בשל הצמיחה המהירה לגובה במקביל להרגלי האכילה הלא מסודרים של הנוער להוסיף , עלולים לגרום למחסור בברזל, מצב המוגדר כ"אנמיה", עם זאת מחסור בברזל עלול להיווצר גם ללא אנמיה. ילדים ונוער המשתתפים בפעילות גופנית באופן קבוע (חוגי ספורט ובמיוחד באגודות תחרותיות) נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור בברזל במאגרים- עוד לפני שיבוא לידי ביטוי כמצב של אנמיה. מחסור בברזל במאגרים מפריע לביצוע מיטבי אליו הספורטאים הצעירים שואפים.
בסדרת הכתבות הנוכחית אנסה לענות על השאלות הבאות:
מה הוא תפקיד הברזל בגוף?
מה חשיבות הברזל לתפקוד המוח והשרירים?
מה זה מחסור בברזל ללא אמניה ואיך מאבחנים?
למה הסיכון מוגבר בעת שלבי הצמיחה לגובה?
איזה שינויים תזונתיים עלינו לנקוט על מנת למנוע מחסור ולטפל בבעיות קיימות?
תפקידי הברזל בגוף
הברזל צובע את הדם שלנו אדום. כדוריות הדם המכילות את הברזל מהוות בין שליש לחצי מהרכב הדם. לברזל תפקיד חשוב בהובלת החמצן בגוף ובמיוחד אל השרירים הפועלים בהקשר לפעילות גופנית. הברזל מחבר בין החמצן לחלבון ההמוגלובין, מסיע את החמצן בזרם הדם לאיברים שונים בגוף. הברזל מהווה גם חלק חיוני בתהליך הפקת האנרגיה האירובית (התהליך הדורש חמצן לצורך הפקת אנרגיה מפחמימות ושומן). באופן כללי, ככל שרקמות הגוף ובעיקר השרירים בהקשר לפעילות הגופנית, יקבלו יותר חמצן, כך יכולתו של הספורטיבית של הגוף לבצע עבודה/אימון תגדל.
מחסור בברזל
שכיחות האנמיה על רקע של חוסר בברזל גבוהה בישראל יחסית למדינות מפותחות ( לפי נתוני משרד הבריאות) מחסור בברזל המוגדר כאנמיה (ערכי המוגלובין מתחת 12 בנשים ומתחת 14 בגברים) עלול לגרום לירידה ביכולת האירובית ולפגוע במיוחד בהישגים ספורטיביים הקשורים ליכולת הסיבולת. אנמיה הנגרמת בשל העיסוק בספורט נחשבת לנפוצה שכיחות גבוהה בקרב ספורטאים תחרותיים. עם זאת, גם מחסור במאגרי הברזל, ללא הגעה לשלב של אנמיה (ללא פגיעה בערכי ההמוגלובין), עלול לפגוע באופן ישר ביכולת של הגוף להפיק אנרגיה אירובית ולהוביל לפגיעה ניכרת ביכולת הגופנית ובהישגים הספורטיביים.
צורך מוגבר בברזל בגיל ההתבגרות
מדוע דרישות הגוף לברזל עולות בגיל התבגרות? מדוע עולים צרכי הגוף בתקופות של צמיחה ? אחת הסיבות להיווצרות אנמיה בשל מחוסר ברזל כבר בגיל הינקות, הוא קצב צמיחה מואץ. כאשר התינוק מתארך גופו מייצר כמות גבוהה יותר של תאי דם אדומים ולשם ייצור תאי דם אדומים נחוץ ברזל. כאשר קצב הגדילה מוגבר שוב, כמו בגיל ההתבגרות, והתזונה לא מספקת את כל צורכי הגוף מבחינת דרישות הברזל, עלול להיווצר מחסור. קצב ההתארכות והצמיחה הממוצע לגובה בגילאים הקריטיים האלו יכול להגיע ל-6.5 ס"מ בשנה. כאשר לוקחים בחשבון את התזונה הלא מאוזנת של בני הנוער, על פי סקר בקרב בני 11, 13 ו 15 שנים בישראל ובמדינות אחרות, 1998 בני ובנות ישראל זכו במקום הראשון להתנסות בדיאטה להפחתת משקל. דיאטה כזו יכולה להיות גם קיצוניות או צמחונות וטבעונות (הדלות יחסית בברזל) ניתן לראות כי דווקא בתקופת הגדילה הקריטית של הנער, בו הוא זקוק לאספקה מוגברת של ברזל, דווקא אז הוא לא מקבל את הכמות המספקת של הברזל. כאשר במקביל להפחתה בצריכת הברזל ישנה עלייה בדרישה בגלל הגדילה והעיסוק בספורט המחסור כמעט מתבקש.
איך בודקים את מאגרי הברזל?
יש מספר מדדים המהווים אינדיקטורים למדד הברזל בגוף. למשל הברזל בסרום (Fe), כמות תאי הדם האדומים (RBC), המוגלובין (HGB), המטוקריט, סה"כ כמות הברזל הקשור (TIBC) והפריטין בסרום. המדד הרגיש ביותר הינו הפריטין בסרום המבטא את מצב מאגרי הברזל . אם הגוף משתמש בכמות גדולה של ברזל לצורך ביצוע המאמץ הגופני, מאבד ברזל באמצעות הזעה או המחזור החודשי, או שחלה עליה בצורכי הגוף בברזל בשל צמיחה לגובה, עלול להיווצר מחסור במאגרי הברזל. מחסור שבשלב ראשון לא יבוא לידי ביטוי בפגיעה במדדים אחרים (לא יפגעו הברזל בסרום או ההמוגלובין), אך עלול כבר להיות מלווה בסימפטומים של ירידה ביכולת הספורטיבית. ללא תמיכה תזונתית מתאימה שתאפשר אספקה טובה של ברזל לגוף, מאגרי הברזל עלולים להתרוקן וערכי הפריטין ירדו בהדרגה. בשל כך משתמשים במדד הפריטין כמדד המנבא היווצרות אנמיה בעתיד. הטווח הנורמלי של פריטין הוא 20-180mg/L אך ערכי הפריטין יכולים לעלות או ליפול בהתאם למצב האנמיה. לכן, חשוב לבדוק במקביל גם מה מצב ההמוגלובין על מנת לקבוע באיזה שלב של מחסור בברזל נמצא הגוף. כאמור, ערכי סף נמוכים של המוגלובין הם 12g/dLו-14g/dLעבור נשים וגברים בהתאמה.
ראה המשך הכתבה במסגרת "חלק ב'"