כאשר מתאמנים בחדר כושר יש הרבה מושגים שלא בהכרח נשמעים לנו הגיוניים. אחד מהם הוא "כישלון חיובי" שיש לא מעט מאמנים שממליצים לנו להיכשל! איך בכלל "כישלון" יכול היות דבר "חיובי" ולמה צריך להגיע אליו דווקא כשמרגישים שממש כבר אין כוח להרים משקולות? אם זה כישלון, אז איך זה בדיוק מקדם אותנו ועוזר להגדיל את מסת השריר ולפתח יותר כוח? מי לעזאזל החליט שצריך להיכשל כדי שתוכנית האימונים שלך תהיה טובה?
.
אם מדובר על התקדמות, למה להתחיל דווקא בכישלון?
הירגעו! לא מדובר על שפת סתרים של מדריכי כושר. בעולם הספורט והכושר הגופני יש מושגים רבים המקבלים פירוש שונה משימושם בחיי היומיום. תוכנית האימון כוללת סגנונות מגוונים של אימון אשר מטרתם לשפר את מרכיבי הכושר, לאפשר בניה טובה יותר של מסת השריר וכמובן שיפור ההישגים הספורטיביים. "כשלון חיובי" הוא מושג הבא לתאר מצב עבודה עד לסף יכולת השריר, אשר יעודד בסופו של דבר, את גדילתו ופיתוחו.
מה זה "כישלון חיובי"?
המונח "כישלון חיובי" מורכב משני מושגים:
כישלון - מפתיע, אבל אין הכוונה למושג שלילי כמו בחיי היום יום, של כישלון הורס.
בספורט ה"כישלון" באימון אחד, מביא להתפתחות וגדילה בהמשך.
חיובי- שיפור הכוח, פיתוח השרירים והתקדמות הכושר הגופני.
הכישלון באימון משקולות מוגדר כמצב בו אתה לא מסוגל לבצע את החזרות האחרונות של הסט. בדרך כלל באימון משקולות, מתכוונים ל-2-3 חזרות אחרונות בסט האחרון. לא צריך להיכשל כבר בהתחלה (אה, ניסיתם להרים יותר מדי משקל?). אם זה קורה, סימן שהערכתם את כוחכם קצת מעבר ליכולת האמיתית... אולי זה הזמן להפסיק להשוויץ מול הבחורות והגברברים מסביב ולהתחיל לעבוד שקול ונכון.
מה עושה "כישלון חיובי" לשריר?
לגוף יש זיכרון, אם בצעת אימון משקולות עד למצב נכון של "כשלון חיובי" בסט האחרון, בפעם הבאה שתבצע את האימון (אם נחת מספיק), הגוף יגייס יותר כוחות ויצליח לבצע את החזרות האחרונות. כלומר, השריר לאחר האימון ינסה ל"בנות" את עצמו בצורה טובה יותר, על מנת להצליח להתמודד בהמשך, בצורה טובה יותר, עם עומס דומה. באופן זה, הכשלון של האימון הקודם יחשב להצלחה באימון הבא. לכן הוא נקרא "כשלון חיובי".
למי לא מומלץ להגיע ל"כישלון חיובי"?
לא לכולם מתאים אימון המגיע למצב של כישלון חיובי. בגיל צעיר, בו הגוף עדיין בשלבי גדילה (עצמות, רקמות חיבור, גידים, רצועות), מצב של כישלון חיובי, עלול לפגוע בעצמות ורקמות החיבור הנמצאות בשלבי התפתחות ואף לגרום לנזק בלתי הפיך ולפציעות. כאשר שונה חוק האימון בחדר כושר, המאפשר כניסת ילדים מגיל 6, לעומת גיל 14 שהיה נהוג עד עכשיו, הוגדרה בחוק הדרישה כי המאמנים יעברו הכשרה לעבודה עם ילדים צעירים. אימון ילדים ומתבגרים אכן, דורש התייחסות שונה לצורכי הגדילה של הילד והתאמת תוכנית האימון (ללא הגעה למצב של "כישלון חיובי").