אבוקדו - המלך של החורף

האבוקדו נחשב לאחד הכוכבים הבולטים של החורף. היסטורית, כבר לפני מאות שנים היה מוכר האבוקדו בקרב אוכלוסיות אמריקה הדרומית והמרכזית והיווה חלק בלתי נפרד ממטבחם של שבטי המאיה, האצטקים והאינקה. לאירופה הגיע האבוקדו רק בסוף המאה ה - 16 ע"י מלחים שגילו את הפרי במקסיקו וכינו אותו בשם "אגס החמאה".

כיום, את האבוקדו ניתן למצוא בכל קצוות העולם כולל אוסטרליה, אפריקה, המזרח התיכון, אמריקה הצפונית, אירופה ואסיה. בנוסף לכך, ניתן לקנות את האבוקדו בכל ימות השנה כיוון שהוא יכול להישמר זמן רב בקירור, במידה והוכנס לפני הבשלתו.

בוטניקה

האבוקדו הוא פרי מבחינה בוטנית, והוא שייך למשפחת עצי ה"ער-אציל" (דוגמה נוספת למשפחה: עץ הדפנה). המיוחד בעצים אלו, שהם גדלים ונושאים פירות רק באקלים טרופי. עם זאת, כדאי לדעת שקטיף האבוקדו חייב להתבצע לפני הבשלת הפרי כיוון שהאבוקדו שייך למשפחת הפירות שאינם יכולים להבשיל כל עוד הם גדלים על העץ, אחרת הם מרקיבים!.

לאבוקדו יש 4 זנים הנבדלים אחד מהשני בצורת האבוקדו (אגסי לעומת עגול), בצבעם (ירוק, ירוק כהה, שחור, גוון ארגמני ועוד), במרקם הקליפה (חלקה ומבריקה, גסה, בעלת גבשושיות) וטעמם. הזנים "אטינגר" ו"פוארטה" מתכסים בכתמים שחורים כאשר הם בשלים. זן ה"האס" הופך את צבעו מארגמני לשחור וזן ה"נאבאל" לא משנה את צבעו.

ערך תזונתי

ערכו התזונתי של האבוקדו היה מוכר כבר לפני מאות שנים ונמצאו אף תיעודים רפואים משנת 1692 שמתארים את טעמו ואת יכולתו לחזק את הגוף. מבחינה תזונתית האבוקדו עשיר מאד בשומן ולכן משתייך ל"קבוצת השומן" ולא לקבוצת הפירות. חשוב לציין כי אחוז השומן באבוקדו משתנה מאד לאורך העונה. למשל, אבוקדו דרום-אפריקאי יכיל 15% שומן בתחילת העונה ועשוי להגיע עד 40% שומן בשיא העונה. באופן ממוצע, מכיל האבוקדו 25% שומן. סוג השומן המרכזי באבוקדו הוא חומצות שומן בלתי רוויות והוא אינו מכיל כולסטרול (הרי אין כולסטרול בצומח!!!). האבוקדו מכיל 2.1% חלבון (גבוה ביחס לפירות אחרים) וכמו כן ויטמינים רבים ו - 11 מינרלים שונים. מבחינה קלורית, האבוקדו עשיר יותר בהשוואה לשאר הפירות ועשוי להכיל 140-120 קלוריות בחצי אבוקדו. שתי כפות אבוקדו טרי נחשבות ל"מנת שומן" המכילה 45-50 קלוריות.

יתרונות ושימושים

אחד היתרונות התזונתיים של האבוקדו הוא העובדה שהוא מהווה מקור צמחי חשוב לחומצות שומן חיוניות רב בלתי רוויות. האבוקדו קל יחסית לעיכול, מזין ומספק תמיכה קלוריות גבוהה (לא מתאים בכמויות גדולת לשומרי הגיזרה..). בנוסף לכך, האבוקדו עשיר, יחסית, בוויטמין E הנחשב לנוגד חמצון העוזר בשמירה וחידוש של תאי העור. בשל כך, נוכל למצוא את האבוקדו כשחקן מרכזי במסכות ותכשירים קוסמטיקה רבים. יצירה ביתית - ניתן להשתמש בפרי הטרי (עדיף כאשר הוא בשל מאד) להכנת מסכות לפנים בשילוב מיץ לימון (לעור שמן), חלמון ביצה (לעור יבש), סוגי שמנים (זית, שקדים ונבט חיטה) ואף דבש. מבחינה תזונתית ניתן להכין מהאבוקדו ממרחים רבים, מוסים, קינוחים (כן, גם מתוקים- הברזילאים משלבים אותו עם גלידת וניל) והוא משתלב נהדר כבסיס למגוון רב של כריכים, מילוי לתפו"א אפויים או בשילוב עם גבינות. האבוקדו משתלב נהדר בסלטים, מרקים וניתן להכין ממנו מטבלים רבים. גם בסושי משתלב האבוקדו ונחשב לפריט חובה בכל מסעדה המכבדת את עצמה.

זהירות : טעמו של האבוקדו עלול להיפגע בעת חשיפתו למידות קור או חום קיצוניות (לא להקפיא!).

לאחר חיתוך האבוקדו, מומלץ לטפטף מיץ לימון על מנת למנוע את השחרתו.

טיפים להבשלה מהירה

על מנת לזרז את הבשלת האבוקדו הניחו אותו במקום חמים ביחד עם פירות נוספים באותה הקערה (מומלץ ליד תפוחים). גז האתילן המופק ע"י הפירות הסובבים, יזרז את תהליך ההבשלה. יש הטוענים כי עטיפה בנייר עיתון והנחתו במקום חמים וחשוך, מזרזים גם הם את ההבשלה. בעת הבשלתו, ניתן לשמור את האבוקדו במקרר למשך 4 ימים.