למה ספורטאים עם משקל עודף נמצאים בסיכון מוגבר לחסר ברזל?

חסר ברזל יכול לפגוע בצורה ישירה באיכות האימונים, בהישגים האישיים ובהתאוששת מאימונים. ספורטאים נמצאים בסיכון לחסר ברזל בשל איבודי ברזל בספורט ולאחריו. מחקרים מראים שגם אנשים עם עודף משקל/השמנה (ערך גבוה של BMI) נמצאים בסיכון מוגבר לחסר ברזל. האם ספורטאים עם בעודף משקל/השמנה נמצאים בסיכון מוגבר?

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר "שוונג" בתאריך 28.7.25

מדוע ספורטאים בעודף משקל בסיכון בריאותי?

ברזל הוא רכיב תזונתי חיוני מאד בתזונה שלנו. מחסור בברזל הוא המחסור התזונתי הנפוץ ביותר בעולם. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) 30% מאוכלוסיית העולם מושפעת ממצב של חסר ברזל. ספורטאים מקצוענים וחובבים העוסקים בתחומים של פעילות סבולת (למשל ריצה, אופנים, שחיה, טריאתלון ועוד) נוטים לחוות מחסור בברזל בשיעורים גבוהים יותר מאשר ספורטאים בענפי ספורט אחרים.

חשיבות הברזל

ברזל הוא מינרל חיוני המשפיע על גופינו בדרכים רבות:

·      תאי הדם- יצור ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות.

·      השרירים- כוח, סבולת אירובית, חשיבות  כללית לפעילות השרירים.

·      המוח- זיכרון, חשיבה, ריכוז, הצלחה בלימודים.

·      מטבוליזם- חיוני מאד לכל תהליכי הגדילה וההתפתחות.

כאשר אנו מדברים על פעילות גופנית, ובמיוחד על תחום ספורט הסבולת, חשוב שנתמקד בשני חלבונים שהברזל הוא מרכיב מפתח בהם: המוגלובין ומיוגלובין. המוגלובין הוא המולקולה בתאי דם אדומים הנושאת חמצן מהריאות לרקמות הגוף ומחזירה פחמן דו-חמצני מהרקמות בחזרה לריאות. לעומתו, חלבון המיוגלובין נמצא בשרירים ומוביל חמצן מהדם לשרירים. להמוגלובין ולמיוגלובין יש מבנים דומים מאוד. המוגלובין מורכב מארבע תת-יחידות שלכל אחת מהן ליבת ברזל. מיוגלובין הוא רק יחידה אחת עם ליבת ברזל אחת. מכאן שחסר ברזל יפגע ביכולת הגוף ליצור את החלבונים האלו. חסר ברזל הפוגע בכמות חלבון ההמוגלובין בדם נקרא ״אנמיה״.

2 מדדים בבדיקות הדם לאיתור חסר ברזל

1.    פריטין- לרוב האנשים יש כ-4 גרם ברזל בכל גופם. כמחצית מזה נאגר בתאי הדם האדומים שלנו כהמוגלובין. המחצית השנייה מאוחסנת כחומר הנקרא פריטין. הפריטין הוא חלבון המשמש כ'מאחסן' מאגרי הברזל בגוף. הוא משחרר את הברזל בצורה מבוקרת. הפריטין נאגר בעיקר במח העצם, בכבד ובטחול. מאגרי הפריטין בכבד הם המקור הפיזיולוגי העיקרי של ברזל רזרבי בגוף. אנו משתמשים ברזרבה זו כאשר צורכי הברזל שלנו עולים על צריכת הברזל שאנו מקבלים באמצעות התזונה. רמת הפריטין יורדת אך ורק כתוצאה מחסר ברזל. לכן נחשב לאחד המדד המדויקים לאיתור חסר ברזל. שימו לב: ערכו יורד בדם הרבה לפני שמופיעה אנמיה ולכן הוא נחשב ל״מנבא״ אנמיה במידה וחסר הברזל לא יטופל. עם זאת, במצבי דלקת, ערכי הפריטין עולים ולא משקפים את מצב הברזל.

2.    טרנספרין- טרנספרין הוא חלבון המיוצר בכבד, אשר משמש כנשא העיקרי של הברזל בדם. כאשר רמת הברזל בדם יורדת, כמות הטרנספרין עולה על מנת לקשור כמה שיותר ברזל. לכן הטרנספרין נחשב למדד אמין ומדויק לאיתור חסר ברזל.

שימו לב: ערך גבוה של טרנספרין מעיד על חסר ברזל!

כאשר מבצעים בדיקות דם חשוב לבקש בדיקה של פריטין וטרנספרין לאיתור מצב הברזל

מדוע ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון מוגבר לחסר ברזל?

שכיחות מחסור הברזל בקרב ספורטאים נחשבת יותר גבוהה מאשר בקרב שאר האוכלוסייה. ההערכה היא שאם מסתכלים על כל ענפי הספורט, 3-11% מהספורטאים הגברים ו- 15-35% מהספורטאיות סובלים מרמה כלשהי של מחסור בברזל. אם מתמקדים בספורטאיות סיבולת, מספר זה מזנק ל-50%. הסיבות לכך יכולות להיות בנוסף לסיבות הרגילות לחסר ברזל (חסר ברזל בתזונה, בעיות ספיגה או/ו איבודי דם במחזור החודשי) גם איבוד מוגבר של ברזל בשל הפעילות הגופנית.

יש מספר גורמים לאיבודי דם בעת ביצוע פעילות גופנית אינטנסיבית/ממושכת:

•       הרס כדוריות דם בנימים בכף הרגל- אחת התיאוריות הנפוצות מדברת על כך שהמכה החוזרת ונשנית של כף הרגל בקרקע בספורט גורמת לתאי הדם האדומים בכלי הדם בכף הרגל להתפוצץ. דבר זה מוביל לאיבודי דם במהלך הפעילות ולאחריה.

•       דימום בדרכי העיכול- עד 20% מהמרתוניסטים יחוו עלייה בדם בצואה שלהם ברמה המיקרוסקופית לאחר המרוץ.

•       דימום בשתן

בחלק מהמקרים יש תלות בין עומס אימונים לבין מצב של אנמיה. הכוונה היא שמצב האנמיה יכול להיות זמני ומושפע מעומס האימונים האינטנסיביים וניתן לתיקון עם הפסקת האימונים. עם זאת, מכיוון שרוב הספורטאים (מקצוענים וחובבים) מנסים לשמור על שגרת אימונים קבועה, חשוב לאתר את החסר ולטפל בו ללא הצורך להפסיק את האימונים.

גורם נוסף לחסר ברזל לאחר אימונים: הורמון ההפסידין

הפסידין הוא חלבון המיוצר בכבד ומשפיע על משק הברזל בגוף. הפרשת חלבון זה מושפעת בעיקר על ידי מצבי דלקת, היפוקסיה (מצבים של ירידה באספקת הדם לרקמות) ויצור תאי דם. עיקר תפקידו הוא להקטין ספיגת ברזל במעי ולעכב מעבר הברזל מהמאקרופגים לשימוש חוזר. כלומר, ככל שרמת ההפסידין עולה, ספיגת הברזל בגוף יורדת. מחקרים הראו שלאחר אימונים חלה עליה בריכוזו בדם, דבר הגורם לירידה משמעותית ביכולות הגוף לספוג ברזל. כנראה שהשפעת האימון על מדדי הדלקת בשילוב עם ירידה באספקת חמצן לחלק מהרקמות (כתלות בעומס האימון) מעלה את הפרשת ההפסידין.

האם ההפסידין מופרש אחרי כל אימון?

לא, ההפסידין לא מופרש אחרי אימונים בעצימות נמוכה. הפרשת ההפסידין מתרחשת לאחר אימונים שנעשים במאמצים מעל VO2max 65%. העליה בהפרשת הפסידין מתחילה מיד לאחר האימון ונמשכת עד 6 שעות, כאשר השיא של הפרשת ההפסידין הוא 3 שעות לאחר האימון. מכאן שאם נצרוך ארוחה עשירה בברזל או/ו ניטול תוסף ברזל לטיפול בחסר, יעילות הספיגה של הברזל בגוף לא תהיה גבוהה בשעות שלאחר האימון.

מדוע עודף משקל והשמנה מהווים גורם סיכון לחסר ברזל?

אנשים שמנים עלולים להיות בסיכון מוגבר לחסר ברזל בשל הפרשת חלבון ההפסידין מרקמת השומן שמוריד את ספיגת הברזל בגוף. במצב זה, גם אם התזונה מכילה כמות טובה של ברזל, יעילות הספיגה שלו בגוף יורדת ועלול להיווצר חסר ברזל שעלול אף להוביל בהמשך לאנמיה. כלומר, עצם העליה בכמות רקמת השומן מעלה את הפרשת ההפסידין ומעלה את הסיכון לחסר ברזל.

מדוע יש קושי לאתר חסר ברזל בקרב אנשים שמנים?

כאשר אנשים נמצאים במצב של עודף משקל והשמנה, ובמיוחד כאשר יש השמנה ביטנית, רקמת השומן הביטני מפרישה תאי דלקת שונים ממשפחת הציטוקינים (כגון IL-1, IL-6  TNF-α,). מחקרים הראו כי הגוף מתייחס במצבים אלו לרקמת השומן הביטני כ״אזור דלקתי״. ניתן לזהות מצב זה בבדיקות הדם עלי ידי עליה של מדד הדלקת שנקרא CRP-(C-reactive protein). זהו חלבון המיוצר בכבד ורמתו עולה בדם בעת מצב דלקת. מכאן שהשמנה ביטנית תגרום במקרים רבים לעליה של מדדי הדלקת, דבר שעלול לעלות את הערך של הפריטין בבדיקות הדם,

חשוב לבדוק את רמות הברזל כאשר עושים ספורט

האם מדד הפריטין (מאגרי הברזל) יעיד על מצב הברזל בעת השמנה?

לאורך השנים נמצא במחקרים כי במצבי השמנה (BMI גבוה) עם ערך גבוה של CRP, מדד הפריטין לא העיד על חסר ברזל למרות ערכי ברזל נמוכים בסרום. החוקרים משארים שהסיבה היא המצב ״הדלקתי״ שהגוף חווה בשל העליה בשומן, שממסך את הערך הנכון של הפריטין. במחקר שבדק קבוצה של 150 איש עם ערך BMI>30  נמצא כי הערך של הפריטין ייצג את מצב הדלקת ולא שיקף נכון את סטטוס הברזל בגוף. מסקנת החוקרים היתה כי ביצוע בדיקות דם של פרופיל ברזל מלא הכולל את חלבון הטרנספרין, ולא פריטין בסרום בלבד, יכולה לחזות נכון יותר מצב של חוסר ברזל אצל אנשים עם עודף משקל והשמנה.

ספורטאים עם השמנה/עודף משקל בסיכון מוגבר לחסר ברזל?

ספורטאים מקצועיים וחובבנים המבצעים שגרת אימונים קבועה נמצאים בסיכון מוגבר לחסר ברזל. הגורמים לכך הם הפרשת הורמון ההפסידין אחרי האימון ואיבודי הדם המוגברים תוך כדי אימונים. אם אותם ספורטאים הם עם עודף משקל/מהשמנה, רמות הורמון ההפסידין גבוהות כל הזמן כיון שהוא מופרש מרקמת השומן. במצבים אלו איתור מצב של חסר ברזל עלול להיות בעייתי; מדד הפריטין לא בהכרח יבטא בצורה מהימנה את השינוי בערכי הברזל בגוף. מכאן, שאיתור חסר הברזל עלול להתפספס וזאת למרות שספורטאים אלו עלולים להיות בסיכון מוגבר לחסר ברזל.

סיכום

ספורטאים עם עודף משקל/השמנה עלולים להיות עם רמות ברזל נמוכות בגוף ולא להיות מודעים לכך. הסיבה היא העליה בהפרשה של הורמון ההפסידין לאחר אימון וגם הפרשה ישירה שלו מרקמת השומן. הקושי באיתור חסר הברזל באוכלוסייה זו נובע מעליה של מדדי הדלקת בגוף אשר מונעים את ירידת הפריטין ולכן איתור חסר הברזל עלול להתפספס בבדיקות הדם השגרתיות. מכאן שחשוב מאד בבדיקות הדם לבצע את הטרנספרין וה- CRP, בנוסף לערכי הפריטין וההמוגלובין. במידה וערך ה-CRP גבוה, ניתן יהיה להבין שמדד הפריטין איננו בהכרח משקף את מצב הברזל בגוף ועלול להיות חסר, גם אם ערכו עדין בטווח התקין.

מקורות:

Alam F, Memon as, et al. Irrespective of Body Iron Stores. Pak J Med Sci. 2015 Nov-Dec;31(6):1521-6

Dominguez R, Sanches-Oliver A, et al, Effects of an Acute Exercise Bout on Serum Hepcidin Levels. Nutriens 2018: Feb 14;10(2):209.

Dominguez R, Garncho-Castafio MV, et al. Effect of hepcidin on iron metabolism in athletes. Nutr Hosp. 2014 Dec 1;30(6):1218-31

Fensham NC, Govus AD, Factors Influencing the Hepcidin Response to Exercise: An Individual Participant Data Meta-analysis. Sports Med. 2023 Oct;53(10):1931-1949.

Khan A, Khan WM, et al. Ferritin Is a Marker of Inflammation rather than Iron Deficiency in Overweight and Obese People. J Obes. 2016:1937320.

Skarpanska-Stejnborn A, Basta P, et al. Effect of intense physical exercise on hepcidin levels and selected parameters of iron metabolism in rowing athletes. Eur J Appl Physiol. 2015 Feb;115(2):345-51

שאר המקורות שמורים במערכת.