ינואר 2026- פירמידת המזון משתנה!

בינואר 2026, ממשלת ארה״ב בראשות טראמפ, באמצעות משרד החקלאות (USDA) ושר הבריאות רוברט פ. קנדי ג׳וניור, פרסמו את הנחיות התזונה החדשות. מדובר בגרסה מעודכנת ומודרנית של פירמידת המזון המוכרת, ששימשה כסמל להנחיות התזונתיות במשך עשורים, רק שעכשו היא ״הפוכה״! מה השינויים העיקריים בהמלצות התזונתיות והאם הם באמת יכולים לקדם הרגלי אכילה נכונה, לשפר מדדי בריאות ולמנוע השמנה?

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר ״שוונג״ בתאריך 14.1.26

פירמידת המזון החדשה הפכה את הדגשים התזונתיים המוכרים

הפירמידה משתנה!

הפירמידה הישנה הייתה מודל היררכי סטטי שנבנה על עקרונות של שכבות בגודל שונה המייצגות את קבוצות המזון, בתוך מבנה של פירמידה. היא הדגישה צריכה של מזונות בכמות גדולה בתפריט שהיו בתחתית הפירמידה (דגנים) ופחות ככל שעולים למעלה (שומנים ומתוקים/סוכר בקצה). במודל החדש ״הפכו״ את הפירמידה! מזונות שהיו בעבר בחלק העליון הצר, שההמלצה היתה לצרוך מהם פחות, עכשו מהווים את החלק הרחב של הפירמידה כאשר ההמלצה היא לצרוך מהם את מרבית המזונות בתפריט היומי. המודל החדש מיועד להוביל את המלצות התזונה הבריאה עבור האומה האמריקאית בשנים 2025-2030.

מה הם ההבדלים העיקריים?

יש כמה הבדלים בולטים בין שני המודלים. בהחלט ניתן לראות במודל החדש איך גישות שונות בתחום הבריאות מנסות להשתלב ולחדד את המסרים לקהל הרחב.

·      המסר המרכז ״איכלו אוכל אמיתי״- הכותרת של המודל החדש באנגלית היא ״Eat real food", כלומר הנחיה לאכול ״אוכל אמיתי/טבעי״. עוד לפני שאנחנו נכנסים להרכב אבות המזון בתזונה, המסר הוא קודם כל שנעדיף מזון אמיתי על פני מזון מעובד ומזון ״אולטרא-מעובד״.

·      דגש על איכות ולא רק על כמות- הפירמידה החדשה מבחינה בין דגנים מלאים (מומלצים) לדגנים מזוקקים/סוכרים פשוטים. היא גם מדגישה הבדלים במקורות החלבונים עם דגש רב יותר מאשר בעבר על שילוב חלבון מן החי (בקר, גבינות שמנות, עוף סלמון ועוד).

·      מסר של חשיבות הפירות והירקות- הירקות והפירות מקבלים מקום של כבוד בפירמידה. הדגש הוא על אכילתם בצורתם הטבעית ולא בצורה מעובדת (פחות מיץ, מחית פרי, לפתן פירות משומר ועוד).

·      שינויים התנהגותיים בבחירת מזונות- המודל החדש כולל הנחיות התנהגותיות שלאורך השנים הוכחו במחקרים כמקדמות בריאות. למשל, העדפה של מים על פני משקאות ממותקים והורדה של צריכה של סוכר ומלח במזון.

·      יחס חדש לשומנים- הפירמידה הישנה הציבה שומנים בקצה הצר, מה שגרם לתפיסה מוטעית ש"כל השומנים רעים". החדשה מנסה לשלב מקורות שומן בריאים (אבוקדו, שמן זית, אגוזים) בארוחה ולא לצמצם או להימנע מהם.

·      יותר חלבון- המודל החדש שם דגש על כמות הרבה יותר גדולה של חלבון בתפריט היומי עבור כלל האוכלוסייה. אם בעבר דיברו על המלצה לכמות של 0.8 גרם חלבון/ק״ג/יום, המודל החדש מדבר על כמות גבוהה בהרבה של 1.2-1.6 גרם חלבון/ק״ג/יום. נכון, המלצות לכמות חלבון גבוהות יותר בתפריט היומי נשמעות בשנים האחרונות וזה לא חדש, אבל זו פעם ראשונה שיש שינוי מובהק בהנחיות לציבור הרחב ולא רק לציבור של ספורטאים או/ו אנשים פעילים.

·      כמות הדגנים יורדת משמעותית בתפריט - המקום של הדגנים בצלחת יורד בצורה מובהקת בהשוואה לפירמידה המקורית. הדגש הוא על דגנים מלאים אך באותה נשימה הכמות שלהם נמוכה בהרבה ממה שהיה בהמלצות עד עכשו (2-4 מנות ביום בלבד!)

הדגש במודל החדר הוא יותר על חלבון, פירות וירקות בתפריט

מה הביקורת על המודל החדש של ה״פירמידה ההפוכה״?

למרות הרצון לשנות ולשפר את הדרך הויזואלית בה מעבירים לציבור את המסרים החשובים ליצירת הרגלי אכילה, יש לא מעט ביקורת על הפירמידה ההפוכה.

הנקודות בקורת מרכזיות:

·      התעלמות מאיכות הקלוריות- המודל החדש לא מתייחס בצורה ברורה לצפיפות הקלורית של מזונות שונים באותה קבוצה. למשל בקבוצת הירקות והפירות, חסה מול תפוח, או בקבוצת החלבונים חזה עוף מול סטייק. צפיפות הקלוריות בין מזונות אלו שונה מאד ואנשים עלולים לעשות בחירות לא נכונות מתוך חוסר הבנה אם הם מתבססים רק על התיאור הגרפי במודל החדש.

·      אין הפרדה ברורה בין ירקות ופירות- למרות שפירות מכלים הרבה סוכרים בהשוואה לירקות, ההמלצה הגורפת היא לצורך בכמות גדולה משניהם בתפריט. אין התייחסות לערך הגליקמי של המזונות, דבר שעלול להשפיע על ערכי הסוכר בדם ולעודד השמנה בעת צריכה לא נכונה. למשל אדם שיבחר לאכול כמות גדולה של פירות על פני ירקות, עלול להוסיף לתפריט כמות גדולה של קלוריות ולעודד השמנה בלי שיהיה מודע לכך.

·      אי התייחסות לפעילות גופנית- זהו חיסרון בולט. בפירמידה הישנה, לפחות הייתה מצוירת דמות מטפסת לצד הפירמידה שהעבירה את הקשר החשוב בין תזונה לפעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא. במודל החדש אין כל התייחסות לחשיבות הפעילות הגופנית.

·      הנחיות לא מספיק מדויקות לגבי סוגי השומנים- נכון שיש ניסיון להתייחס לשומן בריא בתפריט, אך עדין המסרים לא מספיק ברורים בפירמידה עצמה. אין הנחיה ברורה על הוספת שומנים בריאים כחלק אינטגרלי מהארוחה. שימו לב שהשמן זית והאבוקדו ממוקמים מתחת למזונות שמכילים הרבה שומן רווי שנחשב לא בריא. בנוסף לכך האגוזים והבוטנים נמצאים אף הם במקומות נמוכים בפירמידה למרות שמוגדרים כ״שומן בריא״ התורם לבריאות. חדי העין אף יוכלו לראות כי ה״חמאה״ נמצאת במקום גבוה יותר מאשר הבוטנים כמומלצת בתפריט.

·      המלצות סותרות לצריכה של שומן רווי- מצד אחד יש אמירה שאפשר לצרוך כמות גדולה של שומן רווי מן החי; בשורה העליונה (מה שממליצים כצריכה הגדולה ביותר בארוחה) ממוקמים בשר בקר (סטייק, בקר טחון) וגבינה צהובה שמנה. כל אלו עשירים מאד בשומן רווי שמחקרים רבים לארוך השנים הראו שעלול לעלות את הסיכון למחלות לב. בהנחיות הכתובת המצורפות לאיור רשום שצריך להגביל את השומן הרווי לכמות של 10% מהקלוריות בתפריט. מכאן, שעדין מגבילים את השומן הרווי ואין כאן המלצה לעבור לתזונה ״קטוגנית״ ולהרבות בשומן רווי בתפריט היומי ללא הגבלה. חשוב לשים לב לסתירה הזו ולא לקחת את ההמלצות לצריכה מופרזת של שומן רווי בתפריט שעלולה להשתמע מהאיור.

·      חשוב לזכור שחלבון בתפריט זה לא רק בשר – הקטגוריה של קבוצת ה"חלבון" בתפריט עלולה להתפרש כהרבה בשר לפי הפירמידה החדשה. זאת על אף ההנחיה הרשומה לחשיבות הגיוון בין מקורות החלבון. בנוסף לכך, המסר הויזואלי של עיצוב הפירמידה החדשה מפספס את המסר של חשיבות שילוב מקורות חלבון מקטניות ודגים כחלק מחלבון איכותי בתפריט.

·      לא מספיק ברור מה הוא ״מזון אולטרא-מעובד״- המודל לא נותן כלים מעשיים להבחין בין מזון מלא, או שעבר עיבוד קל, לבין למזון אולטרה-מעובד שאינו טוב לבריאות.

·      אין המלצה מדויקת לחשיבות שתית מים- המודל ממשיך בטעות של קודמיו ומציב את המים כהערת שוליים גרפית, כלומר כסמל או אייקון בשולי המודל. ההנחיה היא כללית ולא מספקת. אין הדגשה כמותית של כמה מים צריך לשתות ביום (8-10 כוסות מים) ואין התייחסות לחיוניותם של המים כתשתית לכל תזונה מאוזנת.

·      אין התייחסות מספק ברורה לאלכוהול בתפריט- יש תחושה שהמסרים לגבי צריכה של אלכוהול עמומים ועלולים להתפרש לא נכון. ישנה אמירה שאפשר לשלב 1 כוס אלכוהול ביום, אבל אין הנחיות מדויקות וזה עלול לגרום לפרשנות אישית של כל אחד, אשר עלולה להוביל לשתיה לא מבוקת עבור חלק מהאנשים. המלצה כזו הייתה צריכה להיות מסויגת מאוד ("למי שכבר שותה") ולא להיות חלק אינטגרלי ממודל תזונתי בסיסי.

·      שכחו את הסיבים התזונתיים-  המודל החדש מתייחס לדגנים מלאים ולקטניות במידה מסוימת אך ממקם אותם בתחתית/קצה הפירמידה. למרות ההמלצות התזונתיות לאורך השנים המעודדות לצרוך כמות גבוהה של סיבים בתפריט (38  גרם לגברים, 25 גרם לנשים – ההמלצות הבינלאומיות) כיעד ברור ומודגש, אין לכך שום אזכור בהנחיות או באיור של המודל. סיבים תזונתיים הם מרכיב תזונה חיוני לבריאות המעי, איזון סוכר, הפחתת כולסטרול ותחושת שובע. העדר הדגשה זו מהווה החמצה של הזדמנות לחנך את הציבור לצריכה רבה של סיבים בתפריט.

פירמידת המזון החדשה משדרת מסר חזק לאכול הרבה יותר בשר בקר

לסיכום

הפירמידה החדשה ״ההפוכה״ היא כלי חינוכי שבא ללמד את הציבור איך לבנות הרגלי אכילה בריאה לאורך זמן. מטרת הפירמידה החדשה היא להתמודד עם מגפת ההשמנה ולנסות מגיל צעיר להנחיל הרגלי אכילה בריאה שמבוססים פחות על קבוצת הדגנים ויותר על קבוצת החלבונים, הירקות והפירות. למרות מטרה חשובה זו של התמודדות עם מגפת ההשמנה, לא בטוח שהדגשים המופיעים בפירמידה ההפוכה, לגבי צריכה גובהה של מזון מן החי עם דגש על מזון עשיר בשומן רווי, אכן מתאימים להמלצות הבריאות המקובלות, המבוססות על סמך מחקרים רפואיים. בנוסף לכך, יש לא מעט סתירות פנימיות במודל החדש שפורסם וחשוב לשים לב איך אנחנו משלבים בין הידע הרפואי הקיים לגבי מקורות מזון בריאים שחשוב ללב בתפריט, לבין חלק מההמלצות החדשות.

חושב לומר שבישראל התזונה המומלצת היא לאכול לפי ״הדיאטה הים תיכונית״ שהוכחה במשך שנים רבות במחקרים כתזונה הטובה ביותר והבריאה ביותר. כנראה שנכון להמשיך לתמוך בגישה זו ולא בהכרח מיד לקפוץ ולסגל את כל ההמלצות של הפירמידה ״ההפוכה״ החדשה.