אחת הדרכים להתמודד עם המסלול המייגע של הירידה במשקל עד למשקל היעד, היא להתייחס לתהליך כולו כאל "רכיבה במעלה ההר". שימו לב לדמיון בין מסלול הטיפוס לפסגת ההר, הקושי ברכיבה והצורך לשנות הילוכים, לבין מסלול הירידה במשקל עד למשקל הרצוי.
הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין "אופנים".
התחלת הדיאטה, שלב הראשון ברכיבה לפסגה
כל רוכב אופנים מכיר את התחושה של ההתרגשות המהולה בחששות לפני שמתחילים לטפס עם האופנים על הר גבוה (או עליה חדה בדרך לפסגה). בנקודת הפתיחה אתה עומד במורדות ההר ומביט ממטה, רואה את ההר הגדול מולך. חלק מהאנשים חושבים לעצמם איזה כייף יהיה כאשר אגיע לפסגה, אחרים מפחדים לפנטז על רגע "כיבוש" הפסגה, בגלל החששות הרבים מהקושי שבטיפוס עד לפסגה.
כך זה בדיוק גם בדיאטה!
חלק מהאנשים מלאי מוטיבציה ומרץ להתחיל בדיאטה כי רואים את המטרה הסופית של הירידה. אחרים מתחילים עם חששות גדולים, על סמך ניסיונות עבר לא מוצלחים. החשוב ביותר הוא לקבל את ההחלטה! אם החלטתם שאתם מתחילים לטפס במעלה ההר (או מתחילים את הדיאטה), עשו זו זאת בהחלטה שלמה וגייסו לשם כך את כל התמיכה, הנחישות והמוטיבציה. אל תתחילו לטפס כאשר אתם לא בטוחים, כי אז בטוח לא תגיעו לתוצאות הרצויות, ועוד תסכול... ממש לא נחוץ לכם.
אמצע הדיאטה, אמצע המסלול לפסגה
הגעת לאמצע הדרך בטיפוס לפסגה, עברת כברת דרך ארוכה עם האופנים ואם תסתכל אחורה תוכל לראות כבר את הנוף היפה שהשארת מאחוריך, אך דברים אחרים מתחילים להפריע להמשך הרכיבה. אתה מתחיל לחוש את העייפות בכל הגוף, הרגלים כבדות, השרירים צועקים למנוחה, הנעלים קצת לוחצות ואין לך בררה אלא להוריד את קצב הרכיבה. למרות שהפסגה עכשיו נראית יותר קרובה, המוטיבציה שלך להגיע אליה מאד נחלשה. השביל/כביש הברור שנראה בהתחלה מתגלה כמתפתל ותלול הרבה יותר ממה שחשבת. חלק מהרוכבים עלולים להתחיל לתהות בשביל מה? למה להמשיך לטפס אם לאחר תקופה לא קלה של רכיבה וטיפוס אתם מתאמצים ומתנשפים ועדיין לא הגעתם לפסגה? האם כל המאמץ שווה את ההשקעה? האם לא עדיף לוותר עכשיו ולרדת חזרה?
ככה זה גם בדיאטה!
לאחר תקופה של שמירה על מסגרת הדיאטה וירידה במשקל, עדיין לא מגיעים בהכרח למטרה ומתחילים להישבר ולחרוג מהדיאטה. עם זאת, עשיתם כבר שינוי בהרגלי האכילה, הכרס קצת ירדה ולמרות שנשארו לכם עדין כמה קילוגרמים לרדת, האור הנראה בקצה המנהרה צריך להמשיך ולעודד אתכם לדבוק בדיאטה ולא להישבר. הבעיה עכשיו שהמוטיבציה קצת פחות חזקה והפיתויים הרבה יותר בולטים. אתם מתחילים לתהות האם שווה להימנע מכל המאכלים האהובים והאם משקל היעד שהצבתם לעצמכם בכלל ריאלי ושווה את המאמץ.
מילת עידוד- ההר עדין שם, אל תוותרו!
כן, המסע יותר ארוך ממה שחשבתם בהתחלה, אך התוצאה הסופית, המטרה שבגללה התחלת את כל המסע עדיין נשארה במקומה. נכון, הרכיבה בעליה לא קלה וכל סיבוב גלגל עלול להיות מלווה בכאבים, תיסכולים ולכן קצב ההתקדמות עלול להיות יותר איטי בשלבי אמצע הטיפוס מאשר בהתחלה. עם זאת, אם הצבתם לעצמכם את המטרה הסופית של ההגעה לראש ההר, זה לא משנה אם זה ייקח עוד זמן, העיקר לא להתייאש ולהמשיך את הטיפוס (להמשיך לשמור על הדיאטה).
מותר להוריד קצב בקטעים קשים במיוחד
מותר בקטעים קשים במיוחד לרדת מהאופנים ולעשות חלק מהמסלול בהליכה (את המסלולים התלולים במיוחד). זה אומנם מוריד את הקצב הכללי של המסע, אך כל עוד אתם חוזרים לאחר מכן לרכוב על האופנים וממשיכים את המסלול ברכיבה זה בהחלט בסדר. כך גם בדיאטה, מותר לפעמים לשנות במעט את תפריט האכילה, כאשר אתם באירועים עם הרבה אוכל מפתה או בתקופות של עומס בעבודה/לימודים. אך החשוב הוא לשמור על המשקל (לא לעלות ולדעת איפה לקזז!), וכמובן להמשיך את תהליך הדיאטה לאחר סיום התקופה הלחוצה. להמשיך לראות את מגמת הירידה במשקל לכיוון המטרה הסופית שהצבתם לעצמכם.
צריכים עוד חיזוקים?!
• הסתכלו על הדרך שכבר עשיתם לפסגה במהלך הרכיבה. חישבו מה היה קורה אם עכשיו אתם מחליטים לרדת? הבעיה הרצינית היא שהירידה חזרה לתחילת ההר, יכולה להיות הרבה יותר מהירה מהרכיבה לראש ההר... כולנו מכירים את "נשברי הדיאטה" שעולים חזרה את כל המשקל בשילוב ק"ג נוספים כאקסטרה.
• אם המטרה שלכם למשל לרדת 40 ק"ג ואחרי שנה ירדתם רק 20-25 ק"ג זה המון, אך אתם עלולים להרגיש קצת מיואשים כי יש לכם עוד דרך ארוכה. נכון שעברה כבר שנה של השקעה ואתם רק באמצע הדרך, אך חישבו על השנה הבאה, ראו מול עיניכם את התוצאה הרצויה ואל תרימו ידיים באמצע תהליך הירידה.
• קחו אויר, החזיקו את האחיזה בכידון האופניים, חדדו את נוהלי הדיאטה וחיזרו למסלול הרכיבה המקורי עם המטרות הראשוניות שהצבתם לעצמכם, למרות התסכול שבעייפות וירידת המוטיבציה.
• המשיכו להתקדם צעד אחר צעד בדיאטה (סיבוב פדלים אחד אחרי השני ברכיבה) ופרגנו לעצמכם על הדרך שכבר עברתם. מותר לכם לחייך לעצמכם כשתדמיינו איך תראה הפסגה כאשר תגיעו אליה (או הגיזרה החדשה בבגדים לאחר הירידה), ותרגישו הרבה יותר קלים, חטובים ושמחים לסיים את הדיאטה/הרכיבה.
לסיכום
רכיבה בעליות לראש פסגת הר היא משימה לא קלה! כל מי שטיפס את החרמון או הרים גבוהים בחו"ל יכול להעיד שהדרך לפסגה לא קלה. עם זאת, הסיפוק שבהצלחה שווה הכל.
כך גם בתהליך הדיאטה, הדרך לא קלה והמטרה של הירידה במשקל לא מושגת בדרך כלל תוך שבוע או חודש ימים. לכן צריך להיערך לכך מראש ולהכין הרבה סבלנות לרגעי המשבר במהלך הירידה. בכל פעם שקשה לכם ברכיבה או בתהליך הדיאטה, נסו לחשוב על ההקבלה בין שני התחומים, ואולי משם תוכלו לגייס שוב את המוטיבציה להמשיך במסע, לקראת המטרה של כיבוש הפסגה או/ו הגזרה החטובה אליה אתם שואפים.
בהצלחה!