למזון שאנו אוכלים יש השפעה רבה על גופנו. כולנו מכירים את השפעת המזון במישור השובע והרעב, מישורים בסיסיים אליהם אנו תמיד רגישים.... עם זאת, ישנם מישורים פיזיולוגים נוספים בהם משפיע המזון על גופנו, מישורים שאליהם איננו מודעים תמיד. יש מזונות המשפיעים על ריח גופנו (בעיקר ריח הזעה), אחרים עלולים, בצריכה מוגזמת, לשנות את גוון עורנו ויש אשר משפיעים אפילו על צבע השתן או גורמים לריח פה שונה. מי הם אותם המאכלים? איך הם משפיעים וממה כדאי להיזהר לפני שמתכננים להתחבק ולהתנשק עם חברים קרובים?...
שינוי צבע העור
1. עור צהבהב-כתום- עודף צריכת מזון של ויטמין Aאו הנגזרת שלו במזון - "בטא-קרוטן", עלולים לגרום לשינוי צבע העור לצהוב-כתום (בהתחלה של הידיים ולאחר מכן גם של העור כולו, במיוחד בפנים),. התופעה הייתה נפוצה בעבר בקרב תינוקות שניזונו מכמות גדולה של מחית גזר, והוגדרה כ"הרעלת ויטמין A". כיום יש הגורסים כי שינויי גוון העור, אינו מסוכן מבחינה בריאותית אך הוא בהחלט סימן אזהרה לצריכה גבוהה מידי של הוויטמין. מי שצריכות להיזהר במיוחד ממצבים אלו של עודף וויטמין A, הן נשים בהריון.
איזה מזונות משפיעים? הכוונה למזונות העשירים בוויטמין A ובבטא-קרוטן. קל יחסית לזהות את המזונות הללו בשל צבעם האדום-כתום המעיד על נוכחות הוויטמין.
דוגמאות: גזר, עגבניות, עגבניות שרי, גמבה, בטטה, דלעת ועוד.
2. מראה חיוור וחסר צבע (לבנבן) של העור- מחסור בברזל עלול לגרום במשך הזמן למצב של אנמיה. מצב זה מלווה בדרך כלל במראה עור חיוור ולבנבן, ביחס למראה הטבעי. מידת שינוי הצבע של העור יהיה ביחס ישיר למידת המחסור בברזל ולמידת האנמיה שתתפתח. אנמיה עלולה להתפתח בשל חוסר באכילת מזון עשיר בברזל, כמו בשר בקר ואיברים פנימיים (כבד, כליות, לבבות, קורקבנים), הודו (במיוחד הודו אדום), עוף, דגים, ביצים. גם מזונות מן הצומח יכולים להכיל ברזל, כמו ירקות ירוקי עלים (ברוקלי, תרד), סויה, שומשום וטחינה, שקדים, אך ספיגת הברזל מן הצומח פחות טובה בהשוואה לספיגתו מן החי. סיבה אחרת שיכולה לגרום לאנמיה היא בעיות ספיגה של הברזל במערכת העיכול (צליאק, דלקות וכיבים במעי, שלשולים כרוניים) ואיבודי ברזל (למשל במחזור או בשל פציעות). סיבה נוספת היא צמיחה מואצת לגובה, אצל ילדים ומתבגרים, אשר דרישות הברזל בגופם, עולות בצורה חדה ומחסור עלול להתפתח אם לא מגדילים את הצריכה מן המזון.
עצה לשיפור הספיגה- על מנת לשפר את ספיגת הברזל ממקור צמחי, מומלץ לשלב לידו מזון חומצי ובמיוחד מזון המכיל ויטמין C. למשל מיץ לימון בסלט עלים ירוקים ובטחינה, כוס מיץ תפוזים או לימונדה ליד המזון הצמחי כמו סויה ומוצריה.
שינוי ריח הגוף והזעה
חלק מהמזונות שאנו אוכלים מופרשים לאחר העיכול והספיגה באמצעות הזיעה. מזונות אלו, עלולים לשנות בצורה חדה את ריח גופנו, בלי שנהיה מודעים לבעיה... חלק מהמזונות משפיעים על ריח הזיעה רק שעות ספורות לאחר האכילה, אחרים עלולים להישאר בגופנו אף מעל יום, בלי שנוכל להסיר את "הקללה"... האמת שבדרך כלל אין התופעה מפריעה למי שאוכל את המזון אלא לסביבתו הקרובה...
דוגמאות: עמבה, שום, חילבה.
שינוי צבע השתן
יש מאכלים ותוספי תזונה העלולים לשנות את צבע השתן. אין מדובר בבעייה בריאותית אך בתופעה מבהילה אם לא מכינים אותנו מראש להופעתה (דרך אגב, היא עדיין תופיע לאחר שתייה מרובה- לא מעידה על התייבשות).
דוגמאות:
סלק- אכילת סלק יכולה להביא לשינוי צבע השתן לאדמדם, ללא קשר להופעת דם ממשי.
ויטמינים ומינרלים- צריכה של תוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים כמו קומפלקס B, זרחן ורכיבים תזונתיים נוספים, יגרמו לשיניים בצבע השתן לצהוב-זרחני, כמה שעות לאחר צריכתם. גם הפעם אין להיכנס לפאניקה למרות המראה המבהיל... מדובר בהפרשה של עודפי רכיבי התזונה באמצעות השתן (דבר חיובי), ולא בבעיה בריאותית או מצב קיצוני של התייבשות.
מאכלים הצובעים את אצבעותינו ובגדינו (ולא יורדים...)
חלק מהמזונות והתבלינים אותם אנו אוכלים, עלולים להשאיר סימנים שלא יורדים על הבגדים וגם על כפות הידיים. לפעמים הדבר יכול להיות משעשע (בתקופת הילדות), אך לפעמים הוא עלול להיות מטריד ומעיק במיוחד...
דוגמאות:
רימונים- מיץ הרימון מתוק וטעים מאד, אך כפי שסקרנו לפני ראש השנה, משאיר סימנים למשך זמן רב. קילוף הרימון בידיים חשופות יכול להוביל לכתמים עיקשים על האצבעות והבגדים.
תותי עץ שחורים/סגולים- אחד הסימנים של בוא האביב הם עצי התותים השחורים המתמלאים בפירות רבים (ניתן לראות מתחת לעצים סימני צבע רבים של תותים בשלים). בעת הקטיף והאיסוף, נמעכים התותים ומשאירים סימנים על האצבעות, סימנים שאינם יורדים בקלות (זהירות על הבגדים). גם בעת קנייתם במרכולים, בתוך מגשיות הפלסטיק, צריך להיזהר בעת אכילתם על מנת שלא ישאירו סימנים בכל פינה בה הם נוגעים.
כורכום- התבלין הצהוב האולטימטיבי, המשאיר סימנים בכל מקום בו הוא נוגע- בכלי הבישול, בידיים, ציפורניים וכמובן על הבגדים, המפות והמפיות. לכורכום צבע צהוב עז ודומיננטי וחשוב להיזהר בשילובו בתבשילים שלא ישאיר סימנים, בעיקר באוכל הודי, מזרחי ותאילנדי.
שינוי ריח וצבע בפה
ריח - התחום האחרון והמוכר ביותר הוא השפעת המזון על הריח בפה. לפני פגישות חשובות או שיחות עם אנשים, אנו משתדלים להימנע מאלו הגורמים לנו להדיף ריחות רעים, במיוחד לפני פגישות רומנטיות...
דוגמאות: השחקנים העיקריים הם שום ובצל הנחשבים למשאירים "ריחות רעים". מנטה לעומתם נחשבת ל"מרענן הלאומי" המסייע בהסרת הריח הרע ותורם לשינוי הריח תוך הענקת תחושת רעננות בפה.
שינויי צבע- ישנם מאכלים המשנים את הצבעים בפה, הלשון והשפתיים. בדרך כלל מדובר במאכלים אשר סגנון האכילה שלהם הוא ב"מציצה". סגנון אכילה זה, גורם להם לשהות זמן ממושך במיוחד באזור הפה, ולצבוע כל דבר הנמצא מסביבם.
דוגמאות: סוכריות מציצה, סוכריות על מקל, קרטיבים, ג'לי ועוד.