השמנת הילדים הוא נושא שמעסיק הורים רבים. כיום מדברים על 20-25% מהילדים בישראל הסובלים מעודף משקל והשמנה. ההתמודדות עם הצורך לבנות הרגלי אכילה בריאים במסגרת המשפחתית איננה קלה ואף יש צורך להגביל לא פעם את הצריכה/קניה של מוצרי מזון/משקאות עבור המשפחה כולה. כן, מדובר בנושא לא פשוט, שעלול ליצור מתחים בין הילד להוריו ואף להוביל להתנהגויות מניפולטיביות סביבה אוכל, לחץ רגשי ותסכול. לכן חשוב מאד לפני שמתחילים לעשות דיאטה לילד, להבין את הקושי, האתגרים ואת ההמלצות להתמודדות נכונה עם הנושא לפי גילאי הילדים.
ישנן גם הרבה שאלות כאשר שרוצים לעזור לילדם לרדת במשקל: האם כל עודף משקל של הילד הוא בהכרח סיבה לעשות דיאטה? איך מתמודדים אם הצורך לעשות שינויים תזונתיים עבור ילדים בררנים באוכל? מה תפקיד ההורים בתהליך? ואולי השאלה הכי חשובה לפני שמתחילים שבכלל עשות שינויים תזונתיים היא האם נכון לעשות "דיאטה" לילדים?
כדי לענות על שאלות אלו פניתי ל-5 דיאטניות קליניות המתמחות בתחום תזונת ילדים, בעלות ניסיון של שנים רבות בעבודה עם ילדים ומשפחות. לכל אחת גישה מקצועית מעט שונה ודרך הסתכלות ייחודית על האופן בו צריך לעזור לילד לעשות את השינוי התזונתי, אך כולן מסכימות כי למשפחה, להורים ולסביבה בה גר הילד יש תפקיד מכריע בהצלחת התהליך. הצגתי להן 4 שאלות זהות על נושא "הדיאטה לילדים" והתשובות מופיעות בכתבה הבאה.
צוות המומחים:
ורד יפה חאיק- דיאטנית, מטפלת בהשמנת ילדים. "מסתכלים לילדים בעיניים במקום על הבטן".
תרצה שני- דיאטנית ילדים, מומחית לבעיות אכילה בילדות ובררנות אכילה, יוצרת הקורס האלקטרוני "מאכלן בררן לאכלן מגוון" – קורס אינטרנטי להורים.
דפנה זיו בוסאני- דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי לילדים בישראל "שניידר".
רותי אבירי- דיאטנית רגועה להורים מודאגים. מומחית ליעוץ ומרצה להורים, לילדים ולבני נוער.
מדריכה ומרצה לצוותי חינוך (גננות ומורים), מדריכי הורים ורופאים.
כוכבי בריגי'ט- סגנית מנהלת מחלקה לתזונה, דיאטנית פגים וילדים. בית חולים ספרא לילדים, בית חולים על שם שיבא
1) איך עושים דיאטה לילד?
ורד יפה חאיק- לא עושים דיאטה לילדים. גם לא למבוגרים. כשמדובר בילדים צעירים (אפילו מתחת לגיל 12), לרוב לא צריך אפילו לשלב אותם ישירות בתהליך. מה כן צריך לעשות?
ראשית לעצור ולבחון: האם בכלל הילד שלי משמין?
יש הבדל בין ילדים שכל חייהם (או שנים רבות) מטיילים מעל האחוזונים, אך שומרים על רצף גדילה תקין, ובין כאלה שמטפסים בעקביות למעלה, ונמצאים במגמת השמנה.
שנית, להתבונן ולבדוק: ממה הילד שלי משמין?
למשל, איכות האוכל הקיים בבית, אכילה רבה במסעדות או שמזמינים הביתה אוכל לא איכותי לעיתים קרובות. כמו כן הרגלים של שתיה מתוקה, אכילה של כמויות גדולות, חוסר פעילות ואף בגלל חוסר שעות שינה. חשוב גם לבדוק את האוכל במסגרות בהן נמצא הילד (איכות, ממתקים). כמו כן, סיטואציות של ביקור את אצל הסבתא ופינוקי ממתקים ועוד.
בהתאם לסיבה שעולה חשוב להתאים פתרון. אם נזהה שהילד אוכל כמויות גדולות בגלל סיבות רגשיות כלשהן, חשוב לתת מענה לצורך הרגשי עצמו ולשמור שלא למנוע ממנו אוכל.
תרצה שני- לא עושים, לא כל שכן דיאטה במובן של תפריט שהילד אמור להתנהל לפיו. אכילה עפ"י תפריט זו משימה קשה למבוגרים, במקרה של ילדים היא כמעט משימה בלתי אפשרית. כל בקשה כזאת מהם נידונה לכישלון. כדי לעזור לילדים לשנות את משקלם אני מתרכזת בהרחבת המגוון התזונתי. אלי מגיעים בעיקר ילדים בררני אכילה בעודף משקל. כך שעיקר העבודה בשלבים הראשונים היא להרחיב להם את המגוון התזונתי כך שיכיל יותר ירקות, פירות וקטניות. עצם הרחבת המגוון התזונתי מאפשרת שינוי ושיפור הרכב התפריט של הילדים, ובפעמים רבות, תוביל לירידה במשקל.
דפנה זיו בוסאני - לפני שמתחילים אם יש הרגשה או תחושה שהילד מפתח עודף משקל או שהוא סובל מהשמנה יש להתייעץ עם רופא או דיאטן/נית ילדים, חשובה מאד הערכה של איש מקצוע לפני תחילת התהליך. דיאטן/נית ילדים יוכל לתכנן ביחד עם הילד והוריו את התפריט המתאים לאורח החיים והרגלי המשפחה. יסביר לילד ולהוריו על חשיבות של שינוי הרגלי אכילה, המטרה היא תזונה נבונה יותר שכל המשפחה תרוויח ממנה. לאחר שלב האבחון ותכנון התפריט חשוב להיות במעקב ותמיכה של איש מקצוע. ירידה במשקל היא תהליך וחשוב לעשות אותו נכון על מנת לשמור על ההישגים בהמשך.
רותי אבירי- לא כל עודף משקל הוא בהכרח לא בריא. אני מאמינה שכשאנחנו נולדים, נקבע לנו בקוד הגנטי שלנו, מה תהייה מידת הרעב והשובע שלנו, ואם נאכל ברוב הזמן אוכל בריא, גם נקבע לנו בקוד הגנטי מה תהיה צורת הגוף שלנו כבוגרים ומה יהיה משקלנו. לכן, כאשר אנו סבורים שיש צורך לעבוד עם הילד על נושא התזונה וליצור תהליך של שינוי ולמידת אכילה בריאה עבורו, עלינו להיות ערניים לנקודות הבאות: מאפשרים לו להמשיך לאכול אוכל בריא בהקשבה לרעב ולשובע, שומרים על הבריאות הנפשית שלו, מעודדים תחושת ביטחון ודימוי גוף חיובי והכי חשוב משדרים לילד שאנו אוהבים אותו ללא קשר למשקל. יש קושי עצום לקיים את העצות הללו, אבל בהדרכה נכונה מרוויחים לפני הכל את היחסים עם הילד!
כוכבי בריגי'ט- המושג דיאטה הוא בעייתי. דיאטה מסמנת משהו שעושים בצורה שונה וקיצונית ממה שנהוג בדרך כלל. מושג של דיאטה מתאים למחלות ספציפיות כגון מחלות מטבוליות, דיאטה קטוגנית, השמנה קיצונית עם גורמי סיכון. בעודף משקל בילדים אין דיאטה אלה תהליך תזונתי שמערב את כל המשפחה. כל המשפחה לומדת לאכול בצורה מאוזנת ונכונה. ההצלחה תבוא כאשר ההורים יפנימו שזאת עבודה ואחריות שלהם ולא של הילד. בהשמנה קיצונית בילדים (השמנה עם גורמי סיכון) יש צורך לפעמים להגביל במרכיבי מזון ספציפיים כגון כולסטרול או סוכר או מלח ואז זה יחשב כדיאטה.
2) איך יודעים שהילד בשל להתחיל תהליך של שינוי תזונתי?
ורד יפה חאיק- מסרים בנושא תזונה והתנהלות מול שפע (לוותר, לבחור...) חשוב להעביר כבר מגיל מאד צעיר. אם הילד רוצה לרזות (בהנחה שהוא באמת רוצה את זה עבור עצמו, ולא כדי לרצות את ההורים למשל, או כי זה מה שהוא מבין שהוא אמור לעשות...), הסיכויים שלו להצליח יגדלו כאשר מערכת היחסים שלו עם ההורים תהיה פתוחה וישררו יחסי אמון ביניהם. הסיכויים שלו להצליח יגדלו גם כאשר הוא יהיה מסוגל לדחות סיפוקים ולהיות קשוב לעצמו ולרצונות הפנימיים שלו כמו גם לחשקים. לילד שהחוסן הרגשי שלו יהיה יותר גבוה, שהוא יותר אופטימי וגמיש, יהיה קל משמעותית. חשוב לזכור כששינוי חל בסביבה הביתית, כלומר, הבית כולו הופך להיות בריא יותר, הילד פשוט זורם לתוך השינוי.
תרצה שני- על פי גישתי השינוי צריך להיות שינוי סביבתי ולא רק שינוי של הילד. בשלב הראשון משנים את ההתנהלות בבית. השינוי הסביבתי כמו הוצאת משקאות מתוקים משפיע על הילד גם בלי שהוא מגלה עניין. הורדת הזמינות של מאכלים שאינם מומלצים מסביבת הילד יכולה להיעשות בהדרגתיות בביצוע השינויים והסבר מותאם לילד על הסיבות לשינוי.
המשך תהליך של הרחבת המגוון התזונתי מגיע בהתאם לגיל הילד. יש ילדים שמבינים את הצורך לאכול מגוון בריא יותר ונתחבר אותם על כן לנקודה זו. בילדים צעירים יותר ניתן לשקף את השוני של הילד במגוון האוכל שלו לעומת זו של סביבתו הקרובה. להסביר לו שישנם ילדים שונים עם קשיים שונים וכולם זכאים לעזרה. למשל ילדים המתקשים ללמוד לקרוא מקבלים עזרה ושיעורים מיוחדים, ולכן גם הוא זכאי לעזרה שתלמד את הפה שלו להתרגל לאכול ירקות ופירות.
דפנה זיו בוסאני - חשוב לשוחח עם הילד בצורה מכבדת ולשמוע מה דעתו, מה הוא חושב ומרגיש. ילד בגיל 6-7 לרוב בשל לתהליך ומוכן אליו. ילדים צעירים יותר חשוב להדריך את ההורים כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. בגילאים הצעירים יותר השינוי הוא בעיקר באחריות ההורים וחשוב שההורים יקבלו הכוונה של איש מקצוע כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. חשוב לפני שמתחילים לבצע הערכה שאכן הילד סובל מקצב עלייה גבוה /השמנה /עודף משקל. חשוב לבדוק שאין בעיות בריאות נוספות שדורשות התייחסות רפואית.
רותי אבירי- בהמשך לגישה שהצעתי בתשובה לשאלה הראשונה, כל ילד בכל גיל ובכל שלב בשל לשינוי שנעשה דרכנו ההורים, תוך שמירה על כללי ההאכלה הבריאה שאומרים שהאכלה בריאה היא לא רק סכום רכיבי המזון שהילד אכל, אלא היא האכלה שנעשית בנינוחות ובנעימות. האכלה תוך הקשבה לילד, לרצונות שלו, לתחושות ולרגשות שלו, לצרכים שלו, להעדפות שלו, ומתוך מתן אמון בו שהוא יודע לווסת את תחושות הרעב והשובע הטבעיות שלו.
כוכבי בריגי'ט- תהליך של שינוי תזונתי תלוי בגיל הילד, בבשלות שלו ובגישה של ההורים. עד גיל 12 שנים ההורים חייבים לקחת אחריות על השינוי בתהליך התזונתי מכוון שהילד אוכל בבית והם אחראים על הבישול ,קניית מזונות והכנסת מזונות מסוימים בבית. מגיל 13-12 שנים הנער/ה יותר בשל/ה ואפשר לדבר איתו/ה על תזונה נכונה. כמובן שההורים עדיין אחראים על זמינות האוכל בבית. בגיל הזה הנער/ה יותר עצמאים. ההורים חייבים להמשיך להיות שותפים. ובנוסף ההורים חייבים להיות עם אצבע על הדופק כי בגיל הזה מאוד קל לנער/ה להיכנס לתוך תהליך של דיאטה קיצונית אשר יכולה להוביל לבעיות אכילה .
3) מה הן הטעויות הנפוצות שהורים עושים כאשר הילד נמצא בדיאטה ואיך להימנע מהן?
ורד יפה חאקי- בעיני להכניס ילד (בעיקר צעיר) לעולם הדיאטות זו טעות רווחת. כן, גם לקחת אותו בגיל 6 לדיאטנית בקופת חולים, בעיני מביא ליותר נזק מאשר תועלת. בטח ובטח לרשום אותו לקבוצות שונות הקיימות בשוק לשם הרזיה.
הטעויות העיקריות שאני רואה:
- להכריז ש"מעכשיו אין יותר ממתקים בבית!", או "מהיום אוכלים בריא!" בטח ובטח אם מפלים את האחריות לשינוי על הילד.
- כשההורה הופך להיות שוטר האכילה של הילד, כשהוא מחשבן כל ביס או כל דבר שהילד לוקח, כשהוא מעיר ומגביל ומצמצם לו את האוכל.
- להחליט עבורו מתי הוא שבע זו גם טעות רווחת: "די, אתה לא רעב יותר, עדיף שתקום מהשולחן" או "לא יכול להיות שאתה שוב רעב. קח מלפפון בינתיים"...
- להפלות בין אחים: למשל, להזמין פיצה לכולם ולילד הספציפי להכין סלט.
- להעיר לו ליד אנשים, בארוחות משפחתיות או אירועים חברתיים.
- אם הוא חוזר עצוב כי העירו לו על משקלו, להגיד לו: אמרתי לך, היית צריך להקשיב לי אתמול ולוותר על הפיצה! או לגרום לו להרגיש אשם כשמודד בגדים והמכנסים לא עולים עליו...
- באופן כללי לגרום לו להרגיש אשם זו טעות. בטח אם הקניטו אותו והוא נעלב. זוהי "האשמת קורבן" מאד נפוצה ולא הוגנת.
חשוב לי להדגיש, שהטעויות האלה קורות דווקא כי ההורים מאד אוהבים את הילדים שלהם, ומאד רוצים בטובתם. לא פשוט להיות הורה לילד שמן בחברה שלנו, שכל כך מקדשת רזון. לכן הצעד הראשון שחשוב לעשות בעיני הוא להוריד את רמת החרדה הזו. כשיודעים מול מה עומדים וכיצד כדאי לפעול, הרבה יותר קל לי לנהל את כל העניין באופן יעיל יותר.
תרצה שני- כאשר עושים שינויים תזונתיים במטרה לעזור לילד בירידה במשקל הטעויות הנפוצות הן:
א. לנסות לשלוט במה ובכמה הילד אוכל – להיכנס לצלחת של הילד. ילדים מחליטים מה הם אוכלים מתוך מה שמוגש לשולחן וכמה לאכול. גם אם זה קשה לנו כהורים לאפשר לילדים שליטה בנושא, הידיעה שאם נכנס לצלחת של הילד לא תקדם את התהליך צריכה להיות זו שתוביל את ההתנהגות שלנו.
ב. ללחוץ על הילד להתנסות במאכלים חדשים על ידי התנייה כמו "אם תאכל ביס מהעגבנייה תקבל את הקינוח". התנהלות בדרך זו לא מקדמת את הילד לאכילה של אותו מאכל, מה שעובר אצלו בראש זה "אני חייב להתגבר על הגועל נפש ולאכול כדי להגיע לקינוח הנכסף". כך לא נקדם אכילה של מאכלים בריאים.
דפנה זיו בוסאני - הטעות הנפוצה ביותר היא להאשים את הילד. יש להתייחס להשמנה כמו אל כל בעיה אחרת. הילד אינו אשם במצב, יש לעזור לו לא על ידי הטחת אשמה או העלבה אלא לדאוג שבבית יהיו תנאים מתאימים להרגלים החדשים שאנו רוצים שהילד ירכוש. לדאוג שלא ירגיש חריג ושהוא יכול לאכול כמו כל בני הבית. להוציא שתייה מתוקה, חטיפים ממתקים מהתפריט/מהבית ולדאוג לארוחות מסודרות. טעות נוספת היא לחשוב שיעוץ בודד של דיאטנית מספיק, כפי שנאמר קודם זהו תהליך ויש להיות מוכנים לכך שתהליך הירידה לא יתרחש ביום אחד גם לא בחודש, לצפות גם לכך שלעיתים יש גם עצירה בקצב הירידה במשקל. צריך סבלנות!
רותי אבירי- הטעויות הנפוצות שלנו כהורים לילד בעל עודף משקל הן:
1. המחשבה והאמונה שאנחנו יכולים לשלוט בילד.
2. הבעת אי שביעות רצון מאכילתו ומגופו (במילים ו"ללא מילים").
3. ציפייה מהילד להיות בעל כח רצון ובעל יכולת לדחות סיפוקים.
4. הבעת אי אמון ביכולת של הילד לווסת לבד את תחושות הרעב והשובע הטבעיות שלו ברוב הזמן.
5. חוסר דוגמא אישית!
כדי להימנע מהטעויות הנ"ל, עלינו לפני הכל להכיר בהן כ"טעויות" ואח"כ להתאמן על "אי עשייתן".
קשה מאוד להימנע מהערות כמו "מספיק כבר השניצלים האלה" אחרי שהילד עם העודף משקל אכל חמישה... וללא למידה ואימון, יהיה קשה מאוד לשנות את התגובות שלנו.
כוכבי בריגי'ט- לפני שמגיעים להחלטה שהילד צריך לרדת במשקל יש לקחת בחשבון את תהליך הצמיחה שהילד עובר. ההורים לא צריכים למהר, שינוי תזונתי לוקח זמן ויש להתאזר בסבלנות. לעיתים ההורים אינם מבינים שזאת אחריות שלהם. כאשר יש ילדים במשקל תקין באותה משפחה, ההורים לעיתים יוצרים אי שוויון בין הילדים וכתוצאה מכך הילד ירגיש מקופח ולא ירצה להמשיך את התהליך (לדוגמא נותנים לילדים ממתק והילד שעובר תהליך מקבל תחליף).
לפעמים ההורים יכולים להעיר לילד שלהם הערות לא נעימות כגון "איך אתה אוכל", "איזה שמן אתה". זאת טעות שיכולה להוביל לחוסר ביטחון עצמי אצל הילד ולסירוב להמשיך בתהליך .
4) מהו הטיפ הכי חשוב בעיניך להורים שרוצים לעזור לילד לרדת במשקל?
ורד יפה חאקי- לזכור שכל מה שיעשו היום בנושא הזה (ובכלל, אגב), יישאר אצל הילד שלהם כזיכרון ילדות. לכל פעולה יש השלכה בטווח הקצר ובטווח הארוך. חשוב להתנהל באופן אשר יביא תוצאות גם בטווח הארוך ובטח לא יגרום לנזק. מערכת היחסים בינינו ובין הילדים שלנו היא הדבר הכי יקר. הימנעו מלקחת עליכם את תפקיד השוטר (באופן קיצוני).
שימו לב גם למסרים הלא מילוליים. הדגישו את השונות שביניכם בתוך המשפחה ובכלל בין האנשים. למדו את הילדים להקשיב לגוף, להתמודד מול שפע של מזון והיו מודל לחיקוי עבור ילדכם. אם צריך פנו ליעוץ מקצועי כדי לעשות זאת נכון, אפילו אם הילד בן שנה.
תרצה שני- להגיע לדיאטנית ילדים ללא הילד ולהתייעץ איתה על איזה תהליך יתאים לקדם את הנושא. כל ילד הוא שונה וכל משפחה וסביבה הם שונים. דיאטנית ילדים תקבל את המידע מההורים ותוביל אותם בדרך שתותאם לאותו ילד ולאותה משפחה.
מבחינה מעשית ראשונית – לבדוק מה קורה בבית שלהם בנגישות לשתייה מתוקה, חטיפים וממתקים ולחשוב אם ניתן לצמצם את החשיפה. לצאת עם הילדים לפעילות פיזית כמעט כל יום. הפעילות הזאת יכולה להיות משחק בגן משחקים, משחקי כדור, רכיבה על אופניים או טיולים רגליים.
דפנה זיו בוסאני - לתמוך בילד, לעשות זאת בצורה מכבדת ומסודרת עם ליווי של איש מקצוע. ליווי מקצועי יסייע להימנע ממאבקי כוח, יסייע לילד לרדת במשקל בצורה נכונה ללא פגיעה בגדילה או יצירת חסרים תזונתיים. התגייסות של כל המשפחה לעזרה ועידוד להגברת פעילות גופנית, חשוב שיהיו ארוחות משותפות וסביבה תומכת שתעריך את מאמצי הילד, תעודד אותו ותעזור לו בכל שלב.
רותי אבירי- כהורים לילד עם עודף משקל הכי חשוב לאהוב אותו ללא תלות במשקלו ולזכור שהמטרה שלנו כהורים לא צריכה להיות שהילד שלנו (בכל גיל) ישיג גודל או משקל מסוים, אלא שהילד שלנו יאכל בהקשבה לאותות הטבעיים של הרעב והשובע שלו, שיאכל בד"כ אוכל בריא ושיאהב את עצמו ואת גופו בכל משקל, צורה וגודל.
כוכבי בריגי'ט- הטיפ החשוב להורים: שינוי תזונתי הוא האחריות שלכם ולא של הילד.
אל תעירו לילדכם הערות פוגעניות. אם אתם לא מסתדרים אפשר להיעזר בדיאטנית מומחית לתזונת ילדים ומתבגרים .